גזר דין בתיק ת"ד 2451-07-09

כתוצאה מהתאונה נחבל הנאשם חבלות של ממש, שכללו חתך במצח ובירך ימין, אשר נתפרו. שניים מנוסעיו נפגעו. כמו כן, שלושת הנהגים המעורבים נפגעו אף הם.

איברהים רשדה, עזאם פידה ועיטאף עומר, שהן 3 מנוסעות כלי הרכב המעורבים, נחבלו חבלות של ממש, שכללו שברים רבים וקרעים בטחול, כמפורט בכתב האישום.

30 נוסעים נוספים משלושת כלי הרכב המעורבים נפגעו.

טיעוני הצדדים

התביעה התייחסה לחומרת העבירות ולתוצאותיה הקשות של התאונה רבת הנפגעים, שכללו חבלות של ממש מהרף הגבוה. בהתאם בקשה התביעה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם ציין כי ביום האירוע היה הנאשם כבן 18 שנים, איבד את הכרתו בתאונה ולא זכר היטב את שאירע, וסבל מסיוטים קשים בעקבותיהם נאלץ להפסיק את לימודיו הגבוהים, אליהם חזר בשנת 2011 לאחר התערבות פסיכולוגים ובתמיכת משפחתו, שהעלו אותו חזרה על דרך המלך. הסניגור התייחס לעברו הנקי כמעט לחלוטין של הנאשם שלמד את לקחו, ובקש שלא למצות עימו את הדין ולהסתפק בפסילה ובמאסר מותנה.

הנאשם ציין כי מבחינתו מדובר באירוע בלהות אותו הוא עדיין מנסה לעבד ואיננו זוכר את מלוא פרטיו. הנזק שגרם לאחרים ולעצמו גורם לו יסורי מצפון עד היום. הודאתו באה לאחר שהבין כי הוא אחראי לתאונה, הגם שאיננו זוכר אותה היטב. הנאשם בקש את סליחת הנפגעים וכן את סליחתם של בני משפחתו להם גרם עוגמת נפש.

דיון והכרעה

התאונה מושא כתב אישום זה הינה אכן "אירוע בלהות" כפי שטען הנאשם. תאונה שנגרמה כתוצאה מאי מתן זכות קדימה על ידי הנאשם, שהיה אז נהג חדש כבן 18 שנים, שהביאה לשרשרת פגיעות עם כלי רכב רבי נוסעים, ושאך בנס לא גרמה לפגיעות בנפש.

הנאשם וסניגורו תיארו את מנת ייסוריו של הנאשם, את פגיעותיו הגופניות, את חרדותיו והסיוטים מהם סבל, אובדן זיכרון פרטי התאונה, תהליך השיקום הארוך שהקשה עליו ועל משפחתו, ועכב את התפתחותו האישית.

אין ספק שהנזק שנגרם לנאשם הוא כבד.

סביר להניח שהנזק שנגרם לרב הנפגעים בתאונה דומה לנזקים מהם סבל הנאשם.

שלוש הנוסעות שסבלו מחבלות של ממש, ובעיקר הגב' איברהים רשדה, שחבלותיה היו הרבות והקשות ביותר בתאונה - סבלו, כך ניתן להניח, הרבה יותר מהנאשם.

העונש ההולם מי שגרם לתאונה כה קשה, שנבעה מבחירה מודעת שלא לציית לתמרור, ושגרמה לפגיעות בבני אדם רבים כל כך וביחס לחלקם לחבלות קשות כל כך - הינו, ללא ספק, עונש מחמיר, שיהיה בו כדי לבטא את שיקולי הגמול וההרתעה.

יחד עם זאת, ובהיות הענישה אינדיבידואלית, יש לקחת בחשבון את הודאתו של הנאשם, הגם שבאה לאחר כפירה, אך בחר להודות בטרם הוחל בשמיעת הראיות.

עוד אתחשב בגילו הצעיר, בעברו הנקי, בחלוף הזמן ובנסיבותיו האישיות, כפי שפורטו לעיל.

בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הינו: